היסטוריה

אבני הלגו הומצאו בשנת 1932 בידי הנגר הדני אולה קירק כריסטיאנסן בסדנתו אשר בבילנד. השם לגו הוא קיצור של הצירוף "leg godt" אשר משמעותו בדנית הוא "שחק יפה".‏ בתחילה היו אבני המשחק עשויות מעץ, אך במהלך שנות ה-40 החלה חברת לגו לעבור לייצור אבני משחק עשויות פלסטיק, שהיו עמידות יותר ובטוחות יותר למשחק של ילדים. הייחוד באבני הלגו, בניגוד לקוביות רגילות, הוא שניתן להרכיבן באופן בו הן יתפסו זו את זו ולא יתפרקו. בהתחלה כללו חלקי הלגו רק בלוקים מלבניים וריבועיים קלאסיים, אך עד מהרה השתכללו סוגי האבנים וכללו גם אבנים בעלות קצה חלק לשיפור הגימור, אבנים אלכסוניות, אבנים עם שיפוע, קשתות ועוד. אלמנט נוסף שהתווסף היה "אנשי לגו" - בובות לגו צהובות או בצבע גוף בעלות ראש ורגליים הניתנים לפירוק, וכן ידיים ורגליים שניתן לסובב ולקפל. את אנשי הלגו הקטנים ניתן להרכיב על מבני הלגו ולשים עליהם ציוד לגו כגון גלימה, קסדות, כלי נשק (חרב קטנה למשל) וכדומה.